הקליפ מתוך "כוננות עם שחר" (2012) של קתרין ביגלו פותח את הסרט בבחירה קולנועית חריגה: במקום להראות את הפיגוע, הוא נותן לשמוע את הקורבנות. הוא מתאים לשיעורי קולנוע, היסטוריה ואזרחות על פיגועי 11 בספטמבר, על זיכרון קולקטיבי ועל כוחו של קול בלי תמונה. שאלה לדיון: למה, לדעתכם, הבמאית בחרה במסך שחור?
2:24
