הקליפ מתוך "מבוך השקרים" (2014) מסתיים במסר של אחריות אישית, ומוביל אל משפטי אושוויץ בפרנקפורט (1963-1965), שבהם שפטו גרמנים לראשונה בעצמם את מי ששירתו במחנה. הוא מתאים לשיעורי היסטוריה ושואה על זיכרון, על צדק ועל אחריות אישית.
שאלה לדיון: מה המשמעות של אמירת הקדיש באושוויץ עבור רדמן? למה דווקא שם הוא מוצא את הכוח להמשיך?
