דלג לתוכן הראשי

"זה היה האושר"

הקליפ מתוך "השעות" (2002), סרטו של סטיבן דלדרי על פי ספרו של מייקל קנינגהם, השוזר יום אחד בחייהן של שלוש נשים בשלוש תקופות: הסופרת וירג׳יניה וולף ב-1923, עקרת הבית לורה בראון ב-1951 והעורכת קלריסה ווהן ב-2001. עוסק בגעגוע, במשמעות של אושר ובתמיכה בין אם לבתה. הוא מתאים לשעת חינוך בחטיבה עליונה, על רגשות, על הקשבה ועל ההבדל בין זיכרון לבין הווה.

קלריסה מתפרקת מול בתה ג׳וליה. היא מספרת שריצ׳רד מביט בה כאילו חייה שטחיים, ושרק לידו היא מרגישה חיה. ג׳וליה מקשיבה ושואלת, וקלריסה נזכרת בבוקר אחד בצעירותה, כשחשבה שזו רק ההתחלה של האושר. רק היום היא מבינה שזה היה האושר עצמו.

אולי תאהבו גם