יש להתמקד בדיאלוג בין האחיות. אלינור, שלרוב ריסנה את עצמה, פורצת בבכי; מריאן, שלרוב הייתה סוערת, הופכת מתונה יותר. מהי נקודת האיזון החדשה? האם חייב להיות משבר כדי להגיע לתבונה?
3:02
השבירה וההתפכחות
04:00
לאחר בגידתו של וילאובי, מריאן שוקעת בדיכאון עמוק המגיע לכדי מחלה מסכנת חיים. בשיא המחלה, היא מודה בפני אלינור כי הרגש הבלתי מרוסן שלה כמעט הרג אותה, וכי היא מעריכה עתה את איפוקה של אלינור. זו סצנה של למידה וכפרה הדדית.
