דלג לתוכן הראשי

דאגה ראשונית: אמפתיה לבעלי חיים וזיהוי צרכים

הסרט מאפשר דיון חינוכי בהתמודדות עם קשיים רגשיים וחברתיים, שגרה נוקשה והתנהגויות פוגעניות, לצד תהליכי שינוי, אמפתיה ובניית קשרים מיטיבים. ניתן להשתמש בו ללמידה על דימוי עצמי, דחייה וקבלה חברתית, תקשורת בין-אישית, גבולות וכבוד לאחר, ודרכים לתיקון פגיעה. כמו כן מתאים לניתוח קולנועי של דמויות, קונפליקט, דיאלוג והומור ככלי דרמטי, ולבחינת ייצוגים של בריאות נפש ושיח מכבד בכיתה.

צופים בקטע בו מרווין נאלץ לטפל בכלב של שכנו, ורדל. בתחילה, הוא מגיב בכעס וסלידה, אך בהדרגה מתחילה להיווצר ביניהם מערכת יחסים קטנה של דאגה. הכלב אינו יכול לדבר, אבל מרווין לומד לזהות את צרכיו. **שאלות מנחות:** 1. איך מרווין לומד 'לשמוע' את הכלב בלי מילים? 2. מה מרווין הרגיש כשהוא דאג למישהו אחר? 3. האם קל יותר לגלות אמפתיה כלפי מישהו חלש או שונה מאיתנו?

אולי תאהבו גם