דיסוננס קוגניטיבי: מאובייקט אידיאולוגי לישות אנושית

סרט סאטירי-דרמטי המתרחש בגרמניה הנאצית לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, ומאפשר דיון היסטורי-חברתי על תעמולה, אינדוקטרינציה וגזענות, ועל האופן שבו ילדים ונוער מעוצבים על ידי מסרים לאומניים ומנגנוני חינוך., מתאים לעבודה אזרחית-חברתית על דה-הומניזציה של קבוצות מיעוט, עמידה מול לחץ חברתי, אחריות אישית מול סמכות, וחינוך לחשיבה ביקורתית כלפי מידע ומסרים פוליטיים., ניתן לשלב ניתוח קולנועי בסיסי: כיצד הומור שחור, הגזמה ודימויים חזותיים משרתים ביקורת חברתית; זיהוי נקודות מבט, בניית דמות, ושימוש בסמלים כדי להמחיש שינוי ערכי והתבגרות רגשית.

ג'וג'ו מגלה את אלזה, היהודייה שמסתתרת בביתו. רגע זה מייצר דיסוננס קוגניטיבי (פער בין האמונה למציאות). האידיאולוגיה לימדה אותו שאלזה היא 'מפלצת', אך המציאות מציגה נערה אנושית ומפחידה. נדון בבחירה של ג'וג'ו שלא להסגיר אותה. האם זו אחריות או פחד? כיצד הופך ג'וג'ו את אלזה מאובייקט אידיאולוגי לישות אנושית (דרך ציור, שיחה והצגת חייה)?

אולי תאהבו גם