הקליפ מציג את השגרה של השכול בישראל שאחרי 1967: שמות ברדיו, טקס, וחיים שממשיכים. אפשר לשוחח על המעבר בין האבל הפרטי לבין הזיכרון הציבורי.
3:02
"כדור תועה אחד, בדיוק כאן"
03:52
ברדיו, "קול ישראל" מקריא את שמות החיילים שנפלו, ועובר מיד למזג האוויר ולתוכנית הבוקר. תמר, אלמנה צעירה, מגיעה עם בנה הקטן אורי וחבריו של בעלה למקום שבו נהרג עמוס: "כדור תועה אחד, וזהו זה. בדיוק כאן".
