דלג לתוכן הראשי

"צייר את הבן שלי": מנחם

הקליפ מציג את האבל האישי שמאחורי כל מספר, ואת הצורך של ניצולים לשמר זיכרון של מי שנספו. הוא מתאים לשיעורי מורשת ולטקסי יום השואה על "לכל איש יש שם", ולשיעורי אמנות על ציור וזיכרון. שאלה לדיון: למה חשוב לאנה שמנחם יצויר, ואיך כל אחד מאיתנו יכול לשמור זיכרון של אדם אחד?

בשבת, אנה מבקשת מבלקין, שמצייר את החלומות שלו כדי לא לשכוח, לצייר את בנה מנחם. היא מתארת אותו: בן שבע, שיער מתולתל, עיניים גדולות כהות ולב גדול. היא מספרת איך ברחו מהגטו דרך מנהרות הביוב, ואיך הוא לא הצליח לשרוד.

אולי תאהבו גם