הסרט מאפשר דיון ביקורתי בשפה קולנועית ובייצוגי מגדר, משפחה וזהות; בחינת מבנה נרטיבי, דמויות, נקודת מבט וסמליות; עיסוק בסוגיות של אובדן, הורות, אמפתיה ומרקם חברתי עירוני ככלי לדיון ערכי וחברתי בכיתה.


הסרט מאפשר דיון ביקורתי בשפה קולנועית ובייצוגי מגדר, משפחה וזהות; בחינת מבנה נרטיבי, דמויות, נקודת מבט וסמליות; עיסוק בסוגיות של אובדן, הורות, אמפתיה ומרקם חברתי עירוני ככלי לדיון ערכי וחברתי בכיתה.
אימרה יוונית גורסת כי רק נשים שעיניהן נשטפו בדמעות, ראייתן צלולה. אצל מנואלה זה לא בדיוק עובד. בלילה שבו התבשרה על מות בנה בכתה עד שיבשו עיניה, אבל חייה מעולם לא נראו כל כך אפלים וקודרים. באותו לילה נוראי בבית החולים קראה את המשפט האחרון שכתב בנה ביומנו ובו מובעים געגועים לדמות אב. וכך, לזכר פרי בטנה, היא עוזבת את מדריד ויוצאת לברצלונה בחיפוש אחר הגבר שאותו עזבה לפני כמעט 18 שנה וכרסה בין שיניה. היא רוצה לספר לו על התסכול שטרד את בנם המנוח לפני שנהרג, על כך שקראה לו אסטבן על שמו – כלומר עד שהחליף האב את שמו ללולה…
שפת מקור: קטלאנית, ספרדית
במאי/ם: פדרו אלמודובר
שחקנים: ססיליה רות, מריסה פארדס, קנדלה פניה, אנטוניה סן חואן, פנלופה קרוז
מפיץ: לב
תגיות:
נושאי על:
תחומי דעת: