הסרט מאפשר שיח כיתתי עכשווי על זמן מסך ועל האיזון בין העולם הדיגיטלי לבין משחק חופשי, דמיון ויצירתיות. דרך הקשר בין בוני לטאבלט ליליפד ניתן לעבוד עם התלמידים על אוריינות דיגיטלית: הרגלי שימוש בריאים, התנהלות בטוחה ומכבדת ברשתות חברתיות (שיתוף פרטים אישיים, התחזות, דחייה וחרם ברשת) והבחנה בין קשר וירטואלי לחברות אמיתית. בהיבט הרגשי-חברתי הסרט מזמן עיסוק בבדידות, שייכות וקבלת האחר, ובחשש מנטישה ומהחלפה דרך דמותה של ג'סי, שמובילה כעת את חבורת הצעצועים. בשיעורי קולנוע ניתן לנתח את ליליפד כ'יריבה' שאינה רעה, ואת הדרך שבה הסרט מציג טכנולוגיה ככלי ולא כאויב.


